Monday, June 28, 2010

Wednesday, April 21, 2010

Monday, April 19, 2010

בשפה היו כמה בעיות. לא העליונה ולא התחתונה אלא האויר החם שניתח מבפנים החוצה.
יש לנו אישה לרשותינו והיא רוכבת על זוג אופניים ולא יודעת מדוע אבל חלון רכב מורד וצעקה מתבדרת בחלל שבתנועה. גבר אומר לה 'פרה מטומטמת' והיא מניחה שהקביעה הזו מתייחסת במוחלטות לאישה שהיא.
אני מציע שנפתח אלמנט מצמצם זמן שהרי היא לא פרה מטומטת והרגע שהיה חלף. אין עליה לקחת את שנאמר ולרעות יחד לעד בשדה עם הנחלבות הגדולות (להגיד שחלקן חכמות יותר מכמה אנשים יותיר את הרושם הלא נכון).
כשהיא צופה בטלוויזיה היא לא מצליחה לחשוב על כלום דבר. כשהאישה בוכה ואף אחד לא נמצא בסביבתה יש דברים אחרים שקורים בו זמנית – גידול אקספונצניאלי באוכולוסיה למשל. יש גם אדם שאומר (ובעצם שואל) – למה לי להראות לכם יצירות אמנות נוספות בעוד אינכם יודעים כיצד להבין את הקיימות. ישנם גם עמודים רבים בספרים (שעל חלקם האותיות המודפסות נכתבו בגופן סריף ואחרים בסאן-סריף) שמנסים להביא אותנו בסודן של פונקציות מתמטיות פשוטות שתכליתן היא להבהיר לנו שהפיצוץ יתרחש בדקה התשעים.
בגינה שבבית בו גרה אישה ישנה בריכת נוי ובה חבצלות מים. ביום הראשון צפה חבצלת אחת בבריכה אך ביום השני שתיים שם. בכל יום שעובר מוכפלת תוצאת המכפלה והבריכה מתמלאה בחבצלות תוך שלושים ימים של שמש וגם ענן. האישה שואלת את עצמה בעודה מנגבת את הדמעות 'מתי התמלאה הבריכה?' וקולות מרצדים (קולות של משקופים, צירים חורקים ואבק הנשרט על שמשת החלון) משיבים לה 'ביום העשרים ותשיעי'.

Sunday, April 11, 2010